איך אפשר להודות השנה?

עשרת ימי תודה הם מסורת ישראלית חדשה המתקיימת בימים שבין יום השואה ליום העצמאות. מטרתם להתבונן ולראות את עצם קיומה של מדינת ישראל כדבר שאינו מובן מאליו, להטיל זרקור על הטוב והיפה שבחיינו האישיים, ולהעמיק  במושג התודה, כלפינו וכלפי החברה, העם והמדינה.

סיומם של עשרת ימי תודה באירוע שיא בבוקרו של יום העצמאות, עם קריאת מגילת העצמאות. המנהג החדש מבקש לתת מקום וקול להתרוממות הרוח הישראלית האופפת את יום העצמאות, ולהתחבר למשמעות היום.

מצד אחד ההודיה הפשוטה נעשית קשה. איך אפשר לומר תודה על אירועים כה קשים, של רצח, שכול ומלחמה? ומצד שני, הנפש מלאת השתאות והודיה לכל כך הרבה אנשים ונשים. על מעשי חסד וגבורה שלא יתוארו. אלו שהגנו בגופם, שהצילו באומץ ותעוזה, שטיפלו במסירות, שקיבלו אל חיקם ואל ביתם.  הודיה על הירתמות אזרחית שלא נראתה כמותה ועל תחושה מרוממת של אחדות, בה לרגע ידענו לשים את המחלוקות בצד לנוכח גודל השעה והמשימה. מתוך המשבר מתגלים כוחם של היחיד, של הקהילה ושל החברה. עשרת ימי תודה מזמינים אותנו לתת מקום להודיה לכל אלה, ולשאוב כוחות והשראה ממעשיהם.

בעשרת ימי תודה אנו מודעים לכך שעצם קיומה של מדינת ישראל לא מובן מאליו, ומכאן – תחושת ההודיה. השנה המודעות הזאת זועקת, וזו הזמנה, אפילו דרישה, לקחת אחריות על כך שמדינת ישראל תמשיך להתקיים בעתיד. אנו נדרשים לפעולה אקטיבית של העמקה וחיבוריות. 

לכן, גם השנה נקיים את מנהג קריאת מגילת העצמאות. מנהג שמזמין אותנו להתכנס בבוקרו של היום, כמשפחה, כקהילה או כארגון ולהתחבר ליסודות המחברים את כולנו, עליהם נחתמה מגילת העצמאות, ולחדש את הברית.  הכרת התודה על קיום המדינה בתקופה זו מתרגמת את עצמה והופכת למשימה חדשה – להקים אותה מחדש.